#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. האם מותר ללוה שלווה תשעה שקלים להבליע שקל במתנה ולהחזיר עשרה שקלים? 	"לב""ח ולט""ז מותר אם בשעת הפרעון נותן לו יותר ודייקי כן מחו""מ סי' רל""ב סע' ב, ואסור רק אם אחר שפרע לו המעות בבירור מוסיף לו עוד. לפרישה אם אמר שמוסיף לו אסור ואם לא אומר כלום מותר. לש""ך אסור משום דמחזי כריבית ובחו""מ שם מיירי במקח או בפרעון הלואה בגוונא דליכא למיחש לריבית."	"יו""ד סי' קס סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ד. מה הדין בריבית דאורייתא או דרבנן 1) האם הלוה עובר על לפני עור 2) אם א""ל בשעת לקיחת הריבית אני נותנו לך במתנה 3) אם א""ל לאחר לקיחת הריבית אני מוחל לך? "	"1) בשניהם עובר.2) אסור לקבלו ממנו וכתב הש""ך שאפי' בריבית דרבנן.3) מועלת מחילה לפוטרו וכתב הש""ך שאפי' בריבית דאורייתא."	"יו""ד סי' קס סע' א,ה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. היה משגר לו דורון ופירש בשביל שילווהו האם הוי ריבית קצוצה או אבק ריבית? 	"הב""י הסתפק והד""מ הביאו. והש""ך כתב שנראה עיקר כהעט""ז שהוי אבק ריבית. כתב בחי' רע""ק שהב""י הסתפק רק לדעת הפוסקים דמוקדמת ומאוחרת אף בסתם אסור א""כ י""ל דבפירש הוי ר""ק אבל למ""ש ההג""ה כאן להלכה דמאוחרת אסור רק בפירש אין כאן מקום להסתפק [שודאי הוי אבק ריבית כמבואר בגמ' סב,ב]."	"יו""ד סי' קס סע' ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. באלו שלשה תנאים מותר למלוה להנות מהלוה? 	אם נהנה ממנו מדעתו, ובדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו, ובלבד שלא יהא דבר של פרהסיא.	"יו""ד סי' קס סע' ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. האם מותר 1) לעשות מלאכה ע""מ שחבירו יעשה עמו אותהמלאכה 2) להלוות מעות לחבירו על זמן מה כדי שיחזור וילווהו פעם אחרת כזמן הראשון 3) ומה הסברא לחלק? "	"1) אם היא בזמן שהיא יותר כבידה אסור אבל אם שניהם בגריד או שניהם ברביעה מותר.2) כתב הרמ""א שי""א שאסור וי""א שמותר.3) הי""א שאסור סוברים שבמלאכה השני חייב לראשון דינר בשכרו ומה לי פורע במעות ומה לי פורע בניכוש, אבל בהלואה חוץ מדמי ההלואה שפורע הוא גם נותן לו עוד הלואה והו""ל כנותן לו שכר על ההלואה. [וכתב בביאור הגר""א דהי""א שמותר סוברים שאינו אסור אלא דוקא דאיכא תוספת בדבר]."	"יו""ד סי' קס סע' ט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. באלו אופנים מותר ללוה ללמד את המלוה תורה? 	אם כבר החזיר את מעותיו או שהיה רגיל בזה מקודם.	"יו""ד סי' קס סע' י"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. באלו אופנים אסור לומר לחבירו הילך זוז והלווה עשרה דינרים לפלוני? 	"1) אם יחזור ויקחנו מהלוה.2) אם יאמר הלוה למלוה פלוני יתן בשבילי.3) י""א אם יפייסנו הלוה לתת למלוה בשביל שילווהו. וכתב הש""ך שהרוצה לסמוך על דברי המתירין רשאי כיון דאיסור דרבנן הוא ומסתבר טעמייהו. [ובפתחי תשובה (ס""ק ט) הביא ששעה""מ ומשל""מ כתבו שלדעת המתירין אף בחלוקה השניה מתירין]."	"יו""ד סי' קס סע' יג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. האם מותר לומר ומדוע אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואלוה לך מעות? 	"כתב השו""ע די""א דאסור וכן דעת הט""ז והש""ך. לב""י כיון שזה כמו תן מנה לפלוני ואלוך. לט""ז מפני שהיה מוכן לשלם לאדם שישכנע את הנותן לתת ללוה, וכעת חסך תשלום זה ה""ז ריבית. ולש""ך עצם זה שעשה הלוה בשליחותו זה נחשב הנאה למלוה וה""ז ריבית. ולדעת הב""ח מותר כיון שהלוה אינו מתחסר."	"יו""ד סי' קס סע' טו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. מתי אסור לומר לבן המלוה הילך זוז ואמור לאביך שילווני? 	"כתבו הט""ז והש""ך אם הבן קטן או שהוא סמוך על שלחן אביו."	"יו""ד סי' קס סע' טז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. ישראל שאמר לחבירו ישראל לך והלווה לי מעות מפלוני ישראל בריבית ונתן אח""כ הריבית לשליח להביאו למלוה. מי הם המתירים ומה טעמם ומי הם האוסרים ומה טעמם? "	"המרדכי כתב בשם רש""י שמותר. הרמ""א הש""ך והב""ח מתירים לעת הצורך, דלא אסרה תורה אלא ריבית הבא מיד לוה למלוה. והשליח אינו עושה שום איסור דהאי ריבית לאו דידיה היא. ואין לאסור מטעם ששלוחו של אדם כמותו דאין שליח לדבר עבירה.הב""י, והלבוש והט""ז אוסרים וכתב הב""י שתלמיד טועה כתב שמותר ונתלה באילן גדול. והטעם שאסור כתב הט""ז דהא דאמרינן אין שליח לדבר עבירה לא מהני אלא לענין לפוטרו מחיוב כרת או ממלקות אבל פשיטא שהוא עושה איסור ונחשב שהלוה נתן ריבית למלוה."	"יו""ד סי' קס סע' טז "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. האם מותר ריבית דרבנן לצורך 1) בית הכנסת 2) גדול שמת אביו ואינו יודע להתעסק בשלו 3) אלמנה 4) מי שאין אביו רוצה לפרנסו? 	"1)2) מותר וכתב הרמ""א שנוהגים להקל ויש מחמירים שאינו מותר רק בב""ד. והש""ך כתב שלא נהגו להלוותם בב""ד מ""מ בריבית דרבנן גם כן אין מלוין אלא דרך היתר כמו שאר מעות. 3)4) אסור."	"יו""ד סי' קס סע' יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ראובן שחייב לשמעון וכשבא לפרוע טוען שנתן לו ריבית ורוצה לנכות מחובו ושמעון טוען שלא קיבל. האם שמעון נאמן בלא שבועה? 	"הרמ""א כתב שאם שמעון יתום נאמן בלא שבועה. הש""ך כתב שגם אם שמעון אינו יתום נאמן משום דאחזוקי אינשי ברשיעי שקיבל ריבית לא מחזקינן. והט""ז כתב שגם אם שמעון יתום אינו נאמן בלא שבועה."	"יו""ד סי' קס סע' יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. כמה צריך הלוה לתת ליתומים שאפוטרופוס הלוה מעותיהם בריבית קצוצה 1) כשנטל לחלקו כל כך ריוח כמו שהתנה לתת להם 2) כשהרויח יותר מהקציצה 3) אם לא הרויח אלא כמו שהתנה? 	"1) חייב ליתן להם מה שהתנה.2) ללבוש צריך לתת להם מה שהתנה ולט""ז יתן להם החצי מכל מה שהרויח רק שינכה לו שכר טרחו דאותה קציצה לא נחשבת לכלום כיון שנעשתה באיסור. [ובחי' רע""א הקשה שצ""ע מדוע צריך שכר טרחו כיון שמעות יתומים שרי פלגא באגר ובהפסד].3) כתב הש""ך שלב""י יתן להם החצי, ולתשובת ר' אהרון ששון ולמהרי""ל יתן להם הכל."	"יו""ד סי' קס סע' יט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. מלוה שקיבל ריבית קצוצה וטוען שהמעות היו של הקדש או של יתומים והלוה טוען איני מאמינך או ברי שאינו כן מה הדין ומדוע?	"כתב הש""ך שבטוען שהמעות היו של הקדש צריך להביא ראיה דאל""כ כל א' יכול לטעון כן. אבל אפוטרופוס של יתומים שהוא ידוע שהוא אפוטרופוס לא שייך למימר הכי, ואם הלוה טוען ברי נאמן המלוה בשבועה דלא שביק היתרא ואכל איסורא ומ""מ שבועה בעי כיון שהוא מוציא. ואם הלוה טוען איני מאמינך הוי טענת שמא ואפי' שבועה לא בעי ונאמן מטעם דלא שביק היתרא ואכיל איסורא. ואם אינו ידוע שהוא אפוטרופוס של יתומים צריך להביא ראיה שהמעות היו של יתומים."	"יו""ד סי' קס כ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז. המלוה מעות ע""מ שכל מלאכה שתבא לידו יתן אותה למלוה האם מותר או א""ר או ר""ק? "	"השו""ע פסק כדעת הרא""ש שאסור ולמ""ד שטובת הנאה הוי ממון מקרי ריבית קצוצה. והט""ז כתב שנראה לו שהיתר גמור הוא, ולמעשה צ""ע."	"יו""ד סי' קס סי' כג"		
